קיום התחייבויות חוזיות בזמן לחימה / עו"ד נחל אוזלבו

קיום התחייבויות חוזיות בזמן לחימה / עו"ד נחל אוזלבו

ביום 7.10.2023 חוו אזרחי ישראל מתקפת טרור רצחנית, במסגרתה נרצחו ונחטפו חיילים ואזרחים רבים. בעקבות המצב הביטחוני ותחילת מערכה של לחימה, אשר כוללת גיוסי מילואים, פעילויות התנדבותיות של אזרחים, פעילות להשבת חטופים, ואזרחים רבים שפונו מבתיהם, עסקים רבים ברחבי הארץ צמצמו את פעילותם, עובדים הוצאו לחל"ת, והורים רבים נאלצו להישאר עם ילדיהם.  

מצב כאוטי זה הביא לקושי ממשי של אזרחים רבים לעמוד בהתחייבויות חוזית שנטלו על עצמם טרם מצב החירום, כדוגמת חוזי שכירות, חוזי מכר, לימודים, פעילות עסקית וכיו"ב.  

אני באופן אישי, במסגרת עבודתי כבעלת משרד עורכי דין בתחומים, בין היתר, האזרחי והמסחרי, נתקלתי במספר מקרים מעוררי התפעלות מחד, או אכזבה קשה מאידך, אשר הביאו אותי למסקנה כי במיוחד במצבי משבר כלל ארציים אין מסקנה משפטית אחת מחייבת, ויש להפעיל שיקול דעת ממקרה למקרה, תוך התחשבות ככל הניתן במצב הכלכלי, והאישי של כל המעורבים בדבר, וכך אני מאמינה שגם יעשו מרבית השופטים אשר מקרים אלה יגיעו לפתחם.

כידוע השלכותיה המשפטיות והכלכליות של מלחמת "חרבות ברזל", אשר עוד בתחילת דרכה ככל הנראה, טרם נבחנו והגיעו להלכות משפטיות מחייבות, ולכן בשביל לתת חוות דעת משפטיות למי שאינו מסוגל לקיים התחייבות חוזית עקב מצב המלחמה, יש לבחון את ההיסטוריה המשפטית בכל הנוגע למלחמות קודמות, "כוח עליון", וסיכול חוזה לפי חוק החוזים. כל זאת אף כי מלחמת "חרבות ברזל", לכל הדעות, איננה דומה למה שהכרנו עד היום, ובטוחני כי שופטי ביהמ"ש כשנושאים אלה יגיעו לפתחם יידרשו לתת פתרונות יצירתיים וחדשניים שטרם נראו במחוזותינו. 

המקרה הראשון שהגיע למשרדי היה לקוח שבתו ובן זוגה שכרו דירה באשקלון כחודש ימים בלבד לפני תחילת הלחימה, העבירו ציוד, ואף לא הספיקו ללון ולו יום אחד בדירה. ב-7 באוקטובר עם פרוץ הלחימה, בן הזוג נפל כחלל גיבור ישראל במערכה. כעת נדרשו בת הזוג האבלה והוריה לעמוד אל מול משכיר דירה עמו חתמו על חוזה מחייב, ולו מסרו 12 שיקים מראש לתקופת שכירות, שטרם החלה, ואשר נגדעה בנסיבות טראגיות. מקרה זה הסתיים בסופו של יום ללא התערבות משפטית, כאשר המלצתי ללקוח טרם הוצאת מכתב ראשון מטעמי, לשוחח עם בעל הדירה, ולבדוק את עמדתו בנושא ביטול מוסכם של החוזה בנסיבות הטראגיות שנוצרו. במקרה זה, בעל הדירה כבר בתחילת השיחה הביע את הסכמתו המלאה לביטול והחזרת מלוא התשלום, תוך שמסר שלא חשב לגבות ולו שקל אחד מבת הזוג האבלה על בן זוגה, קצין וגיבור ישראל.

אולם, לא כל מקרה של התחייבות חוזית שנגדעה בעקבות המלחמה, הסתיים בצורה קלה ופשוטה, כמו המקרה המתואר לעיל.

המקרה השני, שהגיע למשרדי היה סטודנט צעיר ששכר ביחד עם שותפותיו דירה בשדרות, ימים ספורים לפני תחילת המלחמה, מתוך מטרה להתחיל שם את שנת לימודיו, כמו סטודנטים רבים ואחרים. כחלק מהסכם השכירות הפקיד בידי המשכיר 12 המחאות והמחאת ביטחון, וטרם הספיק להעביר את הציוד שלו לדירה עד שפרצה המלחמה, ומרבית תושבי העיר שדרות פונו בהוראת הממשלה. במקרה הזה, סירבו המשכירים לבטל את חוזה השכירות, וזאת למרות שהסטודנט לא יכל, גם אם מאוד היה רוצה, לקיים את מטרת השכירות, ולגור בדירה, שכן כידוע העיר שדרות פונתה ברובה מתושביה, עקב מצב הלחימה והסיכון הביטחוני ליושביה. ניסיונות הסטודנט ושותפותיו לפנות לבעלי הדירה נפלו על אזניים ערלות, והם מצאו עצמם כבולים לחוזה שכירות לשנה שלמה, שאינם יכולים לממשו. במקרה הזה, המלצתי לשוכרים להוציא לבעלי הדירה מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, במסגרתו ניתן יהיה לפרט להם את המצב לאשורו, לרבות חקיקה ופסיקה הקיימת מתקופות משבר קודמות, שיכולות להשליך או להשפיע לענייננו, ולאפשר את ביטול החוזה עם סכום הוגן לפיצוי ככל הנדרש לצורך שחרור מהחוזה או לחילופין הקפאה ודחיית החיובים החוזיים עד לתום תקופת הלחימה.

המקרה השלישי שהגיע למשרדי היה של זוג אשר ערב המלחמה היו בתיק גירושין סוער בבתי המשפט, תוך שנפסקו לאיש מזונות והאישה יצאה מהבית לגור בשכירות. עם פרוץ הלחימה, והעדר מיגון בביתה, חזרה האישה עם הילדים להתגורר בבית האיש, למען שלום וביטחון הילדים אשר ילונו בסמוך למרחב מוגן. במשך חודש וחצי אלה, המשיכה האישה לשלם דמי שכירות בדירה אותה עזבה עקב העדר מיגון, אולם לא בזה עסקינן שכן מלכתחילה שכרה את הדירה ללא ממ"ד. בחלוף למעלה מחודש דרש הבעל לקזז מהמזונות את שהות האישה ביחד עמו בבית המשותף של הצדדים, הואיל והוצאותיו גדלו לטענתו מעצם המגורים המשותפים. המקרה הנ"ל, אמנם טרם הגיע לדיון משפטי, אך לעניות דעתי, מכיוון שהאישה המשיכה כאמור לשלם את דמי השכירות בדירה הנוספת אף שעזבה אותה זמנית לתקופת הלחימה, והוצאות וצרכי הקטינים לא פחתו, ולמען טובת הקטינים, לא נראה כי התקיימה עילה משפטית במקרה זה להפחתת מזונות.

בשביל לבחון את המכלול שפורט לעיל בעין משפטית מקצועית, יש לסקור את הדין והפסיקה שהתגבשו עד היום בנושאים אלה. ראשית כל, לפי חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023, אשר עבר באוקטובר האחרון בכנסת, אדם העומד בתנאי הזכאות יהיה זכאי לדחיית תשלומים (או כל פעולה אחרת אליה התחייב) במהלך "התקופה הקובעת", מיום תחילת המלחמה ועד 30 ימים לאחר מכן, דהיינו מיום 7 באוקטובר 2023 ועד ליום 7 בנובמבר 2023 (כאשר יתכן ותקופה זו תוארך בהתאם לנסיבות).

החוק קובע כי לעניין פעולות אליהן התחייבו אנשים מקרב האוכלוסיות המנויות לחוק, לרבות חיובים שנקבעו בחוזה, בפסק דין או תשלומים לרשות ציבורית, ניתן לדחות את מועד ביצוען ב-30 ימים, בתנאי שמועד הפעולה נקבע למהלך התקופה הקובעת ושהצד השני להתחייבות קיבל עדכון על כך (וזאת מבלי שהדבר יחשב להפרת חוזה או יגרור חיובים נוספים). החוק גם מחריג פעולות מסוימות, אותן לא ניתן לדחות, לדוג' מועד לפעולה לפי חוזה שנכרת בתקופה הקובעת, במקרה של חוזה שכל הצדדים לו זכאים לדחיית מועד ועוד.

החוק קובע רשימה של זכאים לדחיית המועד לביצוע התחייבות חוזית: נעדרים וחטופים; תושבי עוטף עזה (בהתאם לישובים הנמנים בתוספת לחוק), תושבי ישובים נוספים שפונו ומנויים בתוספת; נפגעי פעולות האיבה אשר מאושפזים בביה"ח בתקופה הרלבנטית; חיילי מילואים; כוחות הצלה אזרחיים; סוהרים; מתנדבים בהיקף משרה מלאה באחד מגופי ההצלה ועוד, בהתאם להוראות החוק הספציפיות. נציין, כי במרבית המקרים גם בני הזוג של הזכאים לדחיית הפעולה אשר אחראים לחיוב, זכאים אף הם לדחיית החיוב.

החוק לדחיית מועדים עודכן וביום 26 באוקטובר פורסם לו תיקון ונוספו לתוספת חמישה עשר יישובים שתושביהם נאלצו להתפנות מביתם בשל המצב הביטחוני.

גם חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א- 1981 תוקן וביום 26.10.2023 פורסמו תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), תשפ"ד- 2023, אשר נועדו להבטיח כי הציבור יוכל להסתמך על שיקים כאמצעי תשלום וכן להרתיע מושכי שיקים ממשיכת שיקים ללא כיסוי וזאת, בהתחשב בנסיבות מצב החירום בארץ.

עם זאת ישנם מקרים רבים, שלא מוסדרים בדברי חקיקה ספציפיים, אשר עתידים להגיע לפתחם של הליכים משפטיים. למקרים אלו נותן הדין הכללי מענה ואולם, מענה זה, כפי שיפורט להלן הינו תלוי נסיבות שיש להוכיחן באמצעות ראיות.

המענה של הדין לאי קיום התחייבות עקב מצב חירום או אירוע חריג מוכר במינוח דוקטרינת "הכוח העליון". סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970 קובע, כי הפרת חוזה שנגרמה עקב נסיבות שהמפר, בעת התקשרות בחוזה, לא צפה ולא יכול היה לצפות אותן, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה או לפיצויים. כל זאת ניתן יהיה ליישום, כפי שנקבע בפסיקת בתי המשפט, ככל שבזמן המיועד לביצוע החוזה אפשרות הביצוע שובשה באופן יסודי ואינה אפשרית; אם בעת כריתת החוזה הצד הטוען לסיכול לא ידע ולא היה עליו לדעת על הנסיבות שגרמו לסיכול; ובנוסף לכל אלה - אי יכולתו של המפר למנוע את הנסיבות המסכלות.

לאחר מלחמת יום הכיפורים התקיים בע"א 715-78 כץ נ' נצחוני מזרחי בע"מ (פורסם בנבו, 13.9.1979) צמצם בית המשפט העליון באופן משמעותי את האירועים שניתנים להיחשב כ"אירוע מסכל." השינוי המשמעותי של בתי המשפט החל להתרחש בעקבות ע"א 6328-97 עזרא רגב נ' משרד הביטחון, (פורסם בנבו, 23.11.2000), שם, הציג כבוד השופט יצחק אנגלרד גישה רחבה יותר לפיה יש להחיל את מבחן הצפיות של האירוע המסכל לא על עצם פרוץ המלחמה, אלא על ההשלכות המעשיות של האירוע על מהות היחסים החוזיים. עמדתו של השופט אנגלרד לא התקבלה תחילה כהלכה, אך הוחלה בהמשך בערכאות הנמוכות יותר.

פסיקת בתי המשפט, לאורך השנים, ביחס ל-"כוח עליון" או סיכול חוזה, בעתות חירום אינה אחידה. גם בתקופת הקורונה כולל בזמן הסגרים בארץ, שסיכלו את קיומם של חוזים רבים, ניתנו פסקי דין, תלויי נסיבות לכאן ולכאן. בהעדר פסיקה מנחה וברורה של בית המשפט העליון, אין כל ודאות משפטית לשאלת הרף הנדרש להוכחת טענת הסיכול.

יחד עם זאת, אין ספק כי במצב הלחימה בו אנו מצויים במדינת ישראל כיום, בכל החזיתות, הן הצבאית, והן האזרחית, עלינו מצד אחד, לשמור ככל הניתן על חברה אזרחית יציבה, קיום חיי מסחר תקינים, ומשק יציב באמצעות קיום חוזים, אך מאידך, גם להתחשב בנסיבות חיים אישיות שהצדק וההוגנות בהם "זועק לשמיים" ומחייב פתרון מחוץ לחוזה, או בדרך של ביטול חוזה, יתכן עם פיצוי שיאזן בתוכו את האינטרסים של שני הצדדים לחוזה.

יובהר, כי אין במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי וכי מומלץ להיוועץ עם עורך דין בכל הנוגע לעניינים משפטיים, ולבחון כל מקרה לגופו, לרבות, עניינים הקשורים למצב הביטחוני.