חיפוש :

הרפורמה בדיני הפקעות

ביום 15/2/2010 נכנס לתוקף תיקון מספר 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), התש"ע-2010, מכוח ההגנה שניתנה לזכות הקניין של בעל הקרקע המופקעת המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. התיקון הביא עמו שינויים רבים במצב המשפטי הקיים, אשר מהווים רפורמה של ממש בדיני הפקעות. להלן יובאו עיקרי התיקון בתמצית:
 
1. התיקון החשוב ביותר – החל ממועד תחילת החוק, שר האוצר לא יהיה רשאי להפקיע קרקע או חלקה בלא מתן פיצויים מלאים על כל השטח שהופקע !!!. עם זאת, הוראה זו אינה חלה על הפקעות לפי חוק התכנון והבנייה או על רכישה בידי רשות מקומית מכוח הרשאה של שר האוצר. 

2. בוטלה פקודת הדרכים ומסילות הברזל.

3. הפרשי הריבית וההצמדה שיתווספו לפיצויי הפקעה מיום התיקון ואילך יהיו כיום לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א – 1961, דהיינו ריבית ריאלית מלאה, ולא כפי שהיה בעבר לפי החוק לתיקון דיני הרכישה (1.5% ריבית לשנה).  

4. הסמכות להפקיע נתונה כיום מכוח הפקודה לשר האוצר. וועדה מייעצת, המורכבת ממספר חברים תמליץ לשר האוצר לפעול עפ"י הסמכויות שנתנו לו בפקודה.

5. נוספו מטרות ציבוריות להפקעה, בסעיף 2 לפקודה במסגרת הגדרת "צורך ציבורי".

6. נקבעה זכות שימוע לנפקע טרם ביצוע ההפקעה.

7. נקבעו פרקי זמן חדשים בהליך הפקעה.

8. הרשות המפקיעה חייבת בתשלום פיצויים לנפקע, שאינם שנויים במחלוקת, במועד תפיסת החזקה או כעבור 90 יום לאחר תפיסת החזקה, וזאת כאמור בסעיף9 א לחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ"ד- 1964 .

9. במידה והרשות לא הוציאה הודעה לפי סעיף 7 לפקודה תוך ארבע שנים- תבוטל ההפקעה.

10. במידה ולא נתפסה חזקה ותסתיים תקופת תחילת הביצוע- תבוטל ההפקעה.

11. במידה ולא נתפסה חזקה ויסתיים הצורך הציבורי ולא יוחלט על צורך ציבורי אחר- תבוטל ההפקעה.

12. במידה והרשות לא התחילה בביצוע הצורך הציבורי בתוך התקופה שנקבעה ושר האוצר לא החליט על צורך ציבורי אחר יוכל הנפקע לתבוע השבת הקרקע.

13. אם בעל הקרקע לא יתבע השבת הקרקע תוך 25 שנה ממועד פרסום הודעה על הפקעה לפי סעיף 7 כשתם הצורך הציבורי - תתיישן זכות תביעתו להשבת הקרקע והוא לא יוכל לקבלה בחזרה מהרשות המפקיעה. 

14. לרשות המפקיעה האפשרות להחליף את המטרה הציבורית לשמה הופקעה הקרקע מלכתחילה במטרה ציבורית אחרת.

15. נקבעו מנגנונים שונים להגשת תביעה ע"י בעלי קרקע לקבלת פיצויים בגין ההפקעה.

 האמור לעיל נאמר ללא בחינת נסיבות ספציפיות ועובדותיו, ואינו מהווה ולא יהווה בעתיד ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו לביצוע פעולות משפטיות.

צור קשר


חדשות בדיני משפחה: 

בתאריך 19.7.17 פורסם פסק דינו של ביהמ"ש העליון  ונקבעה הלכה חדשה לעניין מזונות ילדים מעל גיל 6 לפיה במצב של משמורת משותפת, ויכולות כלכליות דומות של שני ההורים, נטל המזונות יחולק באופן שווה בין ההורים. 

בחודש יולי 2016 נכנס לתוקף חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה שקבע כי לפני הגשת תביעה בענייני משפחה בין בני זוג ישנה חובה לפתוח הליך שנקרא "הליך יישוב סכסוך", שהנו הליך מקדמי ביחידת הסיוע של בתי המשפט אשר נועד לאפשר לבני הזוג להגיע להסדר לפני התחלת הליך משפטי בבית משפט. 

חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בין זוג שנפרדו תשע"ד - 2014 - החוק מקנה לבן הזוג לשעבר בהתקיים תנאים מסוימים זכות עצמאית להירשם בפוליסת הביטוח של בן זוגו ולקבל על שמו את חלק מהקצבה ישירות מן הגוף המשלם את הקצבה. 

בחודש יוני 2018 מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשע"ח - 2018 בעניין ביטול חזקת הגיל הרך. כמו כן בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי דרמתי בפסיקת בתי המשפט לענייני המשפחה בכל הנוגע ל"חזקת הגיל הרך" ויישומה, ופעמים רבות יותר נפסקת משמורת משותפת גם כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6 או מסירת הקטינים למשמורת האב בנסיבות מסוימות מתוך הכרה שוויונית בזכות כל אחד מההורים לגדל את ילדיהם. 

חדשות בדיני עבודה:

ביום 7.11.17 פורסם תיקון לחוק שכר המינימום שקבע עלייה נוספת בשכר המינימום לשכר חודשי של 5,300 ש"ח או 47.5% מהשכר הממוצע במשק כפי שיוגדל בהתאם לתוספות. כמו כן עלה השכר היומי ל-212 ש"ח ליום לעובד 6 ימים בשבוע, ו-244.61 ש"ח ליום לעובד שעובד 6 ימים בשבוע, וכן עלה השכר השעתי ל-28.49 ש"ח לשעה.

בנוסף קוצר שבוע העבודה במשק ל-42 שעות במקום 43 שעות ללא הפחתה בשכר.

בעת האחרונה חל שינוי מגמתי בחוק עבודת נשים אשר מרחיב את הוראותיו גם על בן הזוג באופן שמאפשר זכאות לחופשת אבהות לאחר לידה, ניתנה לבון הזוג האפשרות לממש את הזכות לשעת הורות.

בחודש אפריל 2017 תוקנו הוראות חוק עבודת נשים וחוק הביטוח הלאומי כך שהוארכה התקופה בה ישולמו דמי לידה בשבוע אחד נוסף, דהיינו ל-15 שבועות. 

חדשות בנדל"ן ומיסוי מקרקעין:

ביום 16.1.18 עודכן גובה מדרגות מס הרכישה. המדרגות מתעדכנת אחת לשנה בהתאם להוראות החוק. 
עבור רוכשי דירה שזו דירתם היחידה על חלק השווי שעד 1,664,520 ש"ח לא ישולם כלל מס, ומעל התקרה הנ"ל ישולם מס לפי מדרגות של 3.5% עד 1,974,335 ש"ח, 5% עד 5,093,535 ש"ח וכן מדרגות נוספות כפי שקבוע בחוק לפי שווי הדירה ככל שעולה על הסך הנ"ל.

לעומת זאת רוכש דירה שזו אינה דירתו היחידה ישלם 8% מס רכישה על מלוא סכום הדירה עד לשווי 5,095,570 ש"ח, ו-10% מהשווי הנ"ל ומעלה.  

נחל אוזלבו, עורכת דין, מגשרת ונוטריון
הבילוים 24 גדרה מיקוד 7040140
טל: 077-5354341       פקס: 077-6717496   נייד: 052-3738675
 nahalmeir@gmail.com
2all - בניית אתרי אינטרנט