זכויות עובדים בזמן לחימה – מלחמת "חרבות ברזל" – 10/2021 מאת עו"ד נחל אוזלבו:

זכויות עובדים בזמן לחימה – מלחמת "חרבות ברזל" – 10/2021
מאת עו"ד נחל אוזלבו:

בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" עובדים רבים נעדרים מעבודתם משלל סיבות – החל מצו 8 ועד לצורך בשמירה על הילדים. יתרה מכך רובנו, מוכי הלם ותדהמה, מצאנו את עצמנו מתקשים לחזור לשגרת עבודה. בנוסף עלה צורך ורצון לתמוך בחיילים ובמפוני היישובים, ובכך לסייע למאמץ הלחימה. כמו כן, ישנם עסקים רבים שנקלעו לקשיים בעקבות המצב ועובדים רבים חוששים לאבד את מקור פרנסתם.

נכון להיום, החוק אשר מסדיר את חובת תשלום השכר והזכויות לעובדים במצבי לחימה וחירום הנו חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006. יחד עם זאת, המדינה תצטרך להתמודד עם גל פניות הן למוסד לביטוח לאומי, ללשכות התעסוקה והן לבתי הדין לעבודה, באמצעות חיקוק תקנות המסדירות את זכויות העובדים והמעסיקים בתקופת חירום ספציפית זו, לאור תקופת הימשכותה והשלכותיה הספציפיות על החברה והכלכלה במדינת ישראל.

להלן ריכוז שאלות ותשובות לפי המידע החוקי העדכני ביותר הקיים עד כה מתקופות חירום בעבר ובהווה כפי שמתפרסמות בימים אלה על ידי משרד העבודה.

האם המעסיק יכול להוציא את עובדיו לחל"ת ללא הסכמתם ?

בתקופת הלחימה כאשר ישנם עסקים רבים שאינם יכולים לעבוד כסדרם, מעסיקים רבים מוצאים עצמם בבעיה רבה, כאשר מחד אינם יכולים להפעיל את עסקם ולשלם משכורות, ומאידך לא יכולים ולא רוצים לפטר את עובדיהם.

בתקופת הקורונה המדינה שינתה את ההגדרות ואפשרה למעסיקים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום כאשר אותם עובדים קיבלו פיצוי מהמדינה בדמות דמי אבטלה. כעת, כאשר אנחנו במלחמה אשר לא ידוע כמה זמן תארך, מעסיקים החלו להוציא עובדים לחל"ת, אך המדינה טרם גיבשה פתרון מוסדר לנושא זה.

חל"ת (חופשה ללא תשלום) צריך להיעשות בהסכמה. עובד חייב להסכים לצאת לחל"ת. בפניי המעסיקים קיימת אפשרות להוציא עובדים לחופשה מוגבלת בזמן בתשלום עד שבוע עבודה על חשבון ימי החופשה הצבורים שלו, או להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום בהסכמת העובד.

כאשר המעסיק מוציא את העובד לחל"ת מבלי לקבל את הסכמתו, מדובר בחופשה כפויה והיא יכולה להיחשב כפיטורים או עילה להתפטרות העובד בדין פיטורין. אם מדובר בחל"ת כפוי לתקופה מוגבלת לפי הפסיקה זו לא תיחשב כפיטורים אך העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם יתפטר.

על מנת שעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה החל"ת צריכה להיות למינימום של 30 יום. עם זאת אם לעובד יש ימי חופשה צבורים, הביטוח הלאומי יתחיל לשלם דמי אבטלה רק בתום ימי החופשה הצבורים לו.

בנוסף, על מנת שעובדים שהוצאו לחל"ת יהיו זכאים לדמי אבטלה הם צריכים לעבוד לפחות ב-12 מתוך 18 החודשים האחרונים גם אם לא עבדו בכל ימי החודש, ולהיות מעל גיל 18 ומתחת לגיל 67.

ההמלצה לעובדים היא שככל שהם מסכימים לחל"ת על מנת לשמור על מקום עבודתם בהמשך, ההסכמה שלהם תאפשר להם לקבל דמי אבטלה מביטוח לאומי – כלומר, מינימום 30 יום.

לפי דבריי גורמים במשרד האוצר,  כרגע אין כוונה ליצור תוכנית חל"ת במתכונת משבר הקורונה, כי עובדים רבים יפסידו כסף אם תונהג תוכנית חל"ת, כאשר רבים מהעובדים שהיו מובטלים בימי הקורונה והתקשו אחר כך למצוא עבודה לא צברו די חודשי עבודה (12 לפחות) ב-18 החודשים האחרונים שיזכו אותם בדמי אבטלה. לכן יהיה צורך לשנות את חוק האכשרה, שינוי שבאוצר מתנגדים לו כעת שכן הוא יעודד הוצאת מאות אלפי עובדים לחל"ת ויעלה מיליארדי שקלים לקופת המדינה.

פיטורין והתפטרות כתוצאה מהוצאה לחל"ת:

על-פי פסיקת בית הדין לעבודה, אם מעסיק כופה על עובד חל"ת לזמן בלתי מוגבל  הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולשלם לעובד פיצויי פיטורים ואת שאר התשלומים שיש לשלם בסיום יחסי עבודה.

יחד עם זאת הוצאת עובד לחל"ת כפוי לתקופה מוגבלת, במיוחד בשעת משבר, אינה נחשבת כפיטורים בהכרח, אלא עשויה להיחשב כהשעיה זמנית של חוזה העבודה לתקופת המשבר. יחד עם זאת, טרם ניתן פסק דין מחייב בבית הדין הארצי לעבודה בסוגיה זו.

בכל מקרה, חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאים, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו.

במקרים המפורטים להלן, מעסיק שמעוניין להוציא עובד לחל"ת, חייב לבקש מראש היתר מיוחד ממשרד העבודה:

1.         העובדת בהיריון ובעלת וותק של 6 חודשים לפחות במקום העבודה.

2.         העובדת היתה בחופשת לידה וחזרה לעבודה, ועדיין לא עברו 60 ימים מהיום שחזרה לעבודה.

3.         העובדת היתה בחל"ת אחרי חופשת לידה וחזרה לעבודה, ועדיין לא עברו 60 ימים מהיום שחזרה לעבודה.

4.         העובדים הם הורים מאמצים של ילד עד גיל 10 לפני קבלת הילד לביתם והם עובדים אצל אתו מעסיק לפחות 6 חודשים.

5.         העובדים הם הורי אומנה, לפני קבלת הילד לביתם והם עובדים אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים.

6.         העובדים נמצאים בתהליך של הבאת ילד לעולם בהליך פונדקאות, בתנאי שהם עובדים אצל המעסיק לפחות 6 חודשים.

7.         העובדת שהתה במקלט לנשים נפגעות אלימות ועדיין לא עברו 150 ימים מאז שחזרה לעבודה, ובתנאי שהיא מועסקת במקום העבודה לפחות 6 חודשים.

על המעסיק (לא כולל מעסיק של עובד/ת במשק בית) חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד נמצא בחופשה ללא תשלום.

• המעסיק רשאי לנכות את הסכומים ששילם מתשלומים עתידיים שמגיעים לעובד.
• התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובד היה בחופשה. אם הוא עבד בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרו באותו חודש.

במהלך החל"ת המעסיק לא משלם שכר ולא מבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני.

• אמנם הפסקת ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי של העובד, אולם מאז תקופת הקורונה מונהג הסדר אוטומטי בקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים שמשמר את המצב הביטוחי במשך 12 חודשים.

תקופת החל"ת לא נספרת במסגרת חישוב הוותק של העובד לצורך חישוב זכויות התלויות בוותק כגון: דמי הבראה, ימי מחלה, חופשה שנתית או תקופת ההודעה המוקדמת.

היציאה לחל"ת משפיעה באופן חלקי על הזכאות העתידית לפיצויי פיטורים אם בהמשך העובד יפוטר או יתפטר בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים.

יציאה לחל"ת לא מנתקת את רצף העבודה לצורך בדיקת עצם הזכאות לפיצויים בסיום יחסי העבודה. לצורך בדיקה אם העובד הועסק לפחות שנה במקום העבודה יובאו בחשבון תקופות העבודה שלפני החל"ת בצירוף תקופת העבודה שלאחר החל"ת. (חלק מתקופת החל"ת (לכל היותר 14 ימים) ייחשב כתקופת עבודה לצורך חישוב סכום הפיצויים).

הקלות למעסיקים בתשלומים לביטוח לאומי עקב המצב:

עצמאים ששילמו או ישלמו את המקדמות שהיה צריך לשלם ב-15.10.2023 באיחור:

• יוכלו להגיש בקשה לביטול הקנסות והפרשי הריבית והצמדה.
• יש להגיש בקשה לביטול הקנסות והפרשי ההצמדה והריבית באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, במוקד הטלפוני או בפניה אל הסניף הרלוונטי.
• מועד התשלום חדש יהיה שבועיים לאחר תום המצב המיוחד בעורף.

מעסיקים שנמצאים 40 ק"מ או פחות מרצועת עזה, ושילמו באיחור את המקדמות עבור חודש ספטמבר 2023:

• יבוטלו להם הקנסות והפרשי הריבית וההצמדה.
• מועד התשלום חדש יהיה שבועיים לאחר תום המצב המיוחד בעורף.

האם מותר לפטר עובד שנעדר מעבודתו בשל המצב?

למעסיק אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה, אם פיקוד העורף אוסר על הגעה למקום עבודתו.

עם זאת, אם פיקוד העורף לא אוסר על הגעה למקום העבודה והעובד בחר בכל זאת להיעדר ממקום העבודה, העובד לא יהיה מוגן מפני פיטורים. במקרה כזה רשאי המעסיק גם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה שצבר.

האם מותר לפטר עובד שנעדר מעבודתו על מנת להשגיח על ילדיו עקב סגירת מערכת החינוך בהתאם להוראות פיקוד העורף

• אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו שנמצא עמו, אם המסגרת שבה מתחנך הילד שגילו עד 14 שנה (או ילד עד גיל 21 עם צרכים מיוחדים) סגורה בהוראת פיקוד העורף.
• אם מדובר בהורה שהוא הורה יחיד, הוא יהיה זכאי להיעדר מהעבודה ולהיות מוגן בפני פיטורים.
• אם לילד שני הורים, והילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של אחד ההורים, זכאי הורה זה להיעדר מעבודתו ולהיות מוגן מפני פיטורים.
• אם שני ההורים מגדלים את הילד, זכאי רק אחד ההורים להיעדר מעבודתו וליהנות מהגנה מפני פיטורים, וזאת בתנאי שההורה השני הינו עובד שכיר או עצמאי ולא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד או במקרה שההורה השני אינו מסוגל להשגיח על הילדים.

עובד במפעל חיוני חייב להגיע לעבודה:

·         אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, העובד חייב להגיע לעבודה.

• החובה להתייצב לעבודה חלה גם אם העובד הוא הורה יחיד לילד מתחת לגיל 14.
• אי-התייצבות לעבודה במקרה כזה עשויה להיות עבירה פלילית.

• ניתן לבדוק אם מקום עבודה מסוים נחשב מפעל חיוני באמצעות מנוע החיפוש באתר משרד העבודה.
• החוק טרם הסדיר את סוגיית התשלום להורים שנעדרו מעבודתם בשל הוראות פיקוד העורף או בשל סגירת מוסדות החינוך של ילדיהם עקב המצב הביטחוני.
• בעבר נקבעו הסדרים שונים בעניין תשלום לעובדים ופיצוי למעסיקים.

אם מקום העבודה עובד כרגיל אבל העובד פוחד ללכת לעבודה:

• אם הנחיות פיקוד העורף קבעו שבאזור שבו העובד מועסק יש להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, ועל-פי קביעת פיקוד העורף מקום העבודה אינו מוגן, עובד שנעדר מהעבודה יהיה מוגן מפני פיטורים.
• אם העובד לא הגיע לעבודה בשל הפחד לצאת מביתו, הוא לא יהיה מוגן מפני פיטורים, והמעסיק יוכל לנכות היעדרות זו מהשכר או ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד.

עובדים שמטפלים בבני משפחותיהם שנפצעו במלחמה – האם זכאים לשכר בתקופת היעדרותם:

• עובדים שנעדרו מעבודתם בשל הצורך לטפל בבני משפחה שנפצעו במהלך המלחמה, עשויים להיות זכאים לתשלום דמי מחלה בתקופת ההיעדרות, עד מכסת ימים מסוימת ובתנאי שעומדים לרשותם ימי מחלה צבורים.
• בני משפחה מקרבה ראשונה של פצוע שמאושפז, עשויים להיות זכאים לפיצוי מהביטוח הלאומי בגין אובדן ימי עבודה וכן הוצאות נוספות, שנגרמו בשל הצורך לשהות ליד הפצוע או לבקר אותו. למידע נוסף ראו החזר הוצאות לבני משפחה של נפגע פעולת איבה

ומה עם זכויות המעסיקים ששילמו שכר רגיל לעובדים שנעדרו מהעבודה, האם הם יקבלו פיצוי על כך?

מעסיק זכאי לשיפוי עבור שכר ששילם לעובד עבור ימים שבהם העובד נעדר מהעבודה, רק אם הסיבה להיעדרות העובד היא הנחיות רשויות הביטחון.

טרם פורסמו הנחיות או תקנות שיסדירו את קבלת השיפוי במצע חרבות ברזל.

צו 8 וגיוס למילואים:

• אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.
• בנוסף אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים.
• אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.

הפחתת שכר על ידי המעסיק בתקופת הלחימה:

• מעסיק רשאי להפחית את שכר העובד או את היקף משרת,  רק אם העובד נתן את הסכמתו המפורשת לכך ורצוי שההסכמה תינתן בכתב.
• יחד עם זאת, הפחתת היקף משרה ללא הסכמת העובדים מראש עשויה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, והעובד יוכל להתפטר בדין מפוטר.
• במקרה זה על העובד ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר למעסיק לחזור בו מכוונתו להפחית את השכר והתנאים של העובד.

מקווה שהמידע שפורט לעיל עשה מעט סדר בתוך כל השאלות המטרידות והמבלבלות, יש להתעדכן בשינויים כפי שיפורסמו בהמשך על ידי משרד העבודה.

בתקווה לימים שקטים, טובים ובריאים לכולנו, ומי יתן ונחזור חזקים יותר, מלוכדים יותר, למציאות חדשה בטוחה ושלווה.